עוד משהו קטן על ט"ו באב

פורסם: 08/08/2012 ב-Uncategorized

המשנה במסכת תענית עוסקת בימי התענית והחורבן שפקדו את ישראל, על מנת לסיים בטוב מסיימת המשנה את המסכת כך[1]:

אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו (…) ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים (…).

חז"ל שמבינים מייד את גודל השמחה ביום הכיפורים תוהים לגבי בחירתו של רבן שמעון בן גמליאל לצרף אליו גם את ט"ו באב ושואלים מה בעצם קרה בט"ו באב שראוי לחגיגה בכרמים[2]:

בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה יום שניתנו בו לוחות האחרונות.

אלא ט"ו באב מאי היא?

  1. אמר רב יהודה אמר שמואל יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה (…)[3].
  2. אמר רב יוסף אמר רב נחמן יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל (…)[4].
  3. רבה בר בר חנה א"ר יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר (…)[5].
  4. עולא אמר יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות (=משמר) שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל ואמר לאיזה שירצו יעלו (…).
  5. רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה (…)[6].
  6. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יום שפסקו מלכרות עצים למערכה (…) אמר רב מנשיא וקרו ליה יום תבר מגל (=יום שבירת הגרזן).

אין ברצוני להיכנס לכל אחת מאותן שש סיבות למסיבות אלא להתמקד בשתיים מהן שלעניות דעתי לא קיבלו מספיק תשומת לב, כוונתי לדעותיהם של עולא ושל רבה ורב יוסף.

כשקרע ירבעם בן נבט את מלכות ישראל מירושלים, העמיד שני עגלים (בדן ובבאר שבע), והיה מביא לשם את העם שיעבדו עבודה זרה בכפיה לכאורה. כיון שעיני רבים היו נשואות רק לבית המקדש שבירושלים, הושיב ירבעם פרדיסאות, כלומר מחסומים ושומרים, בכל הדרכים המובילות לירושלים, שלא יעלו ישראל לשם ויעבדו את ה' וישתחוו למלך יהודה אשר בירושלים.

המחסומים היו קיימים עד סוף ימי מלכות ישראל, עד שמלך הושע בן אלה שביטל את הפרדיסאות הללו. לכאורה היינו מצפים לשמוע שבחו של הושע אלא שבספר מלכים הושע מתואר כך:

בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה:  מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן, עַל-יִשְׂרָאֵל–תֵּשַׁע שָׁנִים. וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי ה':  רַק, לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הָיוּ, לְפָנָיו.

קשה לומר שיש צדדים לכאן ולכאן כשהכתוב מתאר את הושע בצורה זו, אם כן מה עשה הושע ומה כה משמח בזה? הגמרא במסכת גיטין מתארת כך את מעשיו של הושע[7]:

א"ר יהושע בן לוי לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו בה ז' בתי דינים עבודה זרה ואלו הן ירבעם בן נבט ובעשא בן אחיה ואחאב בן עמרי ויהוא בן נמשי ופקח בן רמליהו ומנחם בן גדי והושע בן אלה (…) א"ל רב כהנא ורב אסי לרב כתיב ביה בהושע בן אלה "ויעש הרע בעיני ה' רק לא כמלכי ישראל" וכתיב "עליו עלה שלמנאסר" וגו' אמר להו אותן פרדסיאות שהושיב ירבעם על הדרכים כדי שלא יעלו ישראל לרגל בא הושע וביטלן ואעפ"כ לא עלו ישראל לרגל אמר הקב"ה אותן שנים שלא עלו ישראל לרגל ילכו בשבי.

חז"ל מספרים לנו שביטול המשמר ע"י הושע לא היה מתוך צדקות ורצון לאפשר לעם ישראל לעבוד את הקב"ה, אלא מתוך רצון עמוק יותר לאפשר לכל אחד לעבוד למי שבא לו ללא כורח וכפיה. למרבה הצער התברר כי בני ישראל ממשיכים לעבוד לעבודה זרה גם אז, למרות ביטול משמר הדרכים והמחסומים, עד כדי כך שהקב"ה מענישם בגין כל אותן שנים (שהיו קיימים הפרדיסאות) כאילו היתה להם בחירה ובכל זאת בחרו בעבודה זרה.

מה שמשאיר אותנו עם השאלה, מדוע עולא רואה בזה סיבה ליום טוב?

התשובה המתבקשת היא דבריו של רב נחמן בר יצחק במסכת נזיר:

"אמר ר"נ בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה"

ומבלי להיכנס עמוק לנבכי העבירה לשמה[8], באופן פשוט, אני מניח שניתן לומר שלדעת עולא עדיף לעשות משהו באופן מלא ואמיתי עם כוונה מאשר לעשות משהו באופן חיצוני וחסר טעם, אפילו אם מדובר במשהו לא ממש מומלץ…[9].

יום טוב בט"ו באב נקבע על כך שיצאה הפנימיות של עם ישראל החוצה, אז נכון שבהתחלה זה היה לשם עבודה זרה, אבל בסופו של דבר, הנה אנחנו כאן היום…

עד כאן עסקנו בדעת עולא, כעת הגיע הזמן לגעת בדעה האחרונה שהבאנו לעיל. סיום כריתת עצים לבית המקדש עבור המערכה על מזבח העולה. הסיבה לכך שביום זה היו מסיימים ע"פ הגמרא הינו משום שמאותו היום ואילך יורד כוחה של החמה באופן שכבר ניכרת לחות בעצים הגורמת לחשש שיהיו בהם תולעים הפוסלות אותם למזבח. אם כך מה השמחה הגדולה? הרי היה עלינו לדאוג מהיכן יהיו די עצים למערכה? אלא שהשמחה היא מאוד פשוטה – לא חוטבים יותר עצים. הידד!

עצים זה חשוב, עצי מערכה זה חשוב, אבל משמח אותנו שיש לנו תירוץ להשאיר קצת עצים נטועים בקרקע – רוצו לספר לשר גלעד ארדן[10] ולגרינפיס.


[1] משנה, תענית ד,ז.

[2] תלמוד בבלי, תענית כו ע"ב וכן בשינויים קלים בתלמוד בבלי, בבא בתרא קכא ע"א.

[3] בסוף פרשת מסעי מסופר שלבקשת בני שבט מנשה בעניין בנות צלפחד נקבע שבת יורשת נחלה תתחתן רק עם חתן משבטה כדי שנחלה לא תעבור בין השבטים. עם התבססות בני ישראל בארץ, נטשטשו הגבולות בין השבטים ונתבטל איסור זה. השערה נוספת לסיבת ביטול האיסור היא שהאיסור נבע רק מהצורך שכל שבט יילחם על נחלתו (ולא ירגיש שהוא נלחם בשביל מישהו אחר) ותוקן רק לתקופת כיבוש הארץ.

[4] הנדר היה שלא יינתנו לבני בנימין נשים מישראל, אך הותר לבני בנימין "לחטוף" נשים מישראל ולשם כך הנשים חוללו בכרמים ("וַיְצַוֻּ אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן").

[5] על פי המדרש, חטא המרגלים אירע בתשעה באב וכעונש, בכל שנה בני ישראל במדבר היו חופרים לעצמם קברים בתשעה באב ומחכים בתוכם למותם. חלק מהגברים היו מתים והשאר ידעו שקבלו עוד שנה לחיות.בשנת הארבעים במדבר אף אחד לא מת בקברו ועל כן הם המשיכו להיכנס לקברים בלילות שלאחר מכן מתוך מחשבה שאולי טעו בתאריך. משהגיע ט"ו באב, ליל הירח המלא, הבינו שהעונש תם וחגגו את סיומו. ביום זה חזר "הדיבור" אל משה – כלומר הנבואה (היא דבר ה') שפסקה מאז חטא המרגלים בשנה השנית לשהותם במדבר ,חזרה אל משה עתה בשנה ה-40 וזה היה סימן לסיום גזירת נדודי דור המדבר ופתיחת תקופת דור באי הארץ.

[6] קבורת הרוגי ביתר, הם הרוגי מרד בר כוכבא אשר במשך זמן רב לא נקברו. הברכה הרביעית בברכת המזון, ברכת "הטוב והמטיב" מציינת מאורע זה.

[7] תלמוד בבלי, גיטין פח ע"א.

[8] למשל כאן: עבירה לשם שמים, ר' צבי הבר, מעליות, כ"א, אב תשנ"ט, ביטאון ישיבת ברכת משה. (חלק ד' והמשך המאמר).

[9] כאן חייבים להעיר שהמדובר בעבירות שבין אדם למקום ולא בעבירות שבין אדם לחבירו, שכן הנזק לזולת נגרם בלי קשר לכוונות ומחשבות אלא קודם כל על פי המעשים.

[10] כמה מאמרים מעניינים בנושא יהדות ואיכות הסביבה ניתן למצוא כאן כל הקישורים מומלצים (גם זה).

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s